וואפל בר

יצאנו לנו בלילה ירושלמי קריר לבדוק את המטעמים שיש לוופל בר להציע לאזרחים תמימים כמונו.

לירושלמים מקומיים ולכאלה שנמצאים באופן תדיר באזור הוופל בר בוודאי מוכר היטב, אבל פה יש טוויסט בעלילה- אם פעם היית מגיע ורואה בחוץ תור ארוך של רעבים מחכים וקופאים מקור עד שתתפנה להם איזו חתיכת שולחן במקום צפוף וקטן, הרי שהיום אמנם עדיין תראה תור לא קטן של אנשים בחוץ- אבל החלל הפנימי הרבה יותר מרווח, מעוצב ועושה שמח בעיניים.
ברגע שהתפריט מגיע- מתחילה הדילמה הגדולה- הפעם במנה העיקרית משחק המתוק תפקיד חשוב, ולא אי-שם בקינוח.
אז אנחנו בחרנו לערבב בטעמים.

בתחילה הגיעה חגיגית על צלחת רחבה פוקאצ'ה עם שמנת ופטריות על מצע של גבינה צהובה. הפוקאצ'ה היתה רכה במידה, והשחקן החזק היה הרוטב שיצקו מעליה. רוטב שמנת פטריות, לכאורה בנאלי ונדוש, היה מפתיע ביותר בטעם העשיר שליווה אותו. לא מכביד ומשאיר טעם של עוד. המלצתי- לשים בצד עוד מהרוטב, שיהיה אפשר לאכול עם כפית.נהדר.
אחר כך הגיעו הוופל הבלגי, מנת הדגל של המקום, והסלט.

יש לי חברה שחזרה מבלגיה לא מזמן, והכריזה חגיגית: אין וופל בלי טוב בארץ, הכל זה חיקוי עלוב לדבר האמיתי בחו"ל.
אז אני אמנם לא הייתי בבלגיה, ולא טעמתי את "הדבר האמיתי", אבל השילוב של שמנת מתוקה, פרוסות תפוחים קרות וטריות וגלידת וניל משובחת מעל הוופל החם לגמרי שכנע אותי שכן עושים וופל טוב בארץ.

הסלט שהזמנו היה סלט איטלקי, סלט ירוק עם פלפלים וחצילים קלויים, וגבינה בולגרית. הסלט אמנם היה טעים, אבל הוגש בצלחת יחסית קטנה לכמות ענקית של סלט. להיות נדיב זה טוב, אבל תודיעו מראש...חבל שייזרק כל כך הרבה.
לקינוח הזמנו פצצת סוכר ענקית ונהדרת: שוקובו.
אז כדי לעורר קצת את בלוטות הטעם שלכם אסביר מהו השוקובו: בתחתית שוקולד חם, מעל זה כדור גלידה וניל, מעל זה שוקו קר ובטופ של כל הדבר הזה- קצפת. זה אפילו יותר טעים ממה שזה נשמע.
 


אז בסך הכל מאוד נהנינו. המלצרים היו אדיבים מאוד, האוכל הוגש מהר יחסית והמחירים הוגנים, ביחס לכמות שהוגשה.
שווה לבוא, במיוחד עכשיו אחרי השיפוץ והשדרוג של המקום.